פנקייקס ריקוטה ודובדבנים חמוצים או כיצד מנצחים צנצנת


אוקיי חבר׳ה, כבר סיכמנו שאני נוטה לשכוח דברים במקרר ולתת להם לגסוס לאיטם.  הפעם הכוכבת הייתה קופסה של אהובתי הריקוטה.  מזל שאין שירות רווחה למוצרי חלב נטושים שכן אז הייתי מקבלת מהם צו הרחקה לנצח.



אז ריקוטה יש, וצנצנת דובדבנים חמוצים ששוכבת לי כבר אולי שנה בארון (מזל שלשימורים יש תוקף כמעט אינסופי אחרת היו מאשימים אותי גם בהתעללות בדברים שכבר מתו) גם כן יש.  מפה לשם התגבשה ההחלטה להכין פנקייק ריקוטה ודובדבנים חמוצים.



הסבלנות שלי לחפש מתכון קיים נגמרה מהר מאוד כרגיל ולכן החלטתי ללכת על וריאציה של פנקייק ריקוטה שמצאתי בשמונים אלף אתרים שונים ופשוט שיניתי קצת ואילתרתי עם הדובדבנים .

התחלתי להכין שתי קערות של רטובים ויבשים, בו בזמן הנסיכה הרצתה לי על הציור שציירה, על מה שעבר עליה בגן, מי חגג היום יום הולדת ומי מחר, וכמובן השאלה הנצחית שלה מתי יחגגו גם לה? (בינואר לשאלתכם, רשימת המתנות בדרך).



הכל התחיל ברגל ימין, בקערה אחת חיו להם בשלווה ובנחת קמח, אבקת אפיה ומלח.



בין לבין בדקנו שהדגה עדיין חיה, התדיינו אם צריך להאכיל אותה היום או מחר, מסתבר שלפחות דגים מחזיקים אצלי מעמד יותר מצמחים וכן, גם צמחים מפלסטיק אני מצליחה לרצוח.



בקערה שניה חמאה מומסת, ביצים, סוכר, וניל, גבינת ריקוטה וחלב, עד עכשיו הכל עבר בשלום.



שתיהן ציפו לאיחוד הגדול ביניהן שעליו הייתי אחראית (מי באמת החליט שכדאי לתת לי להיות אחראית, אולי מתוקף היותך אמא זה פשוט נופל עלייך).



מתאימות אחת לשניה נכון?

כמובן שאם למתכון קוראים פנקייקס ריקוטה ודובדבנים חמוצים אז כדאי שגם יהיו בבלילה דובדבנים, לא? כן? גם אני חשבתי ככה.

אז זהו שלא! הייתה מי שחשבה אחרת ופשוט סירבה לשתף פעולה. להיפתח? מה פתאום, תישארי בלי דובדבנים. אוף איתך, תיפתחי כבר יא מעצבנת. (נו, לא רק מדברת לעצמי אלא גם מנהלת דיאלוגים עם צנצנת).  מים רותחים שנשפכו עליה לא הזיזו לה, לא זוכרת בדיוק מה ניסיתי לעשות עם הסכין* אבל גם זה לא הצליח (ההצלחה היחידה הייתה בכך שהסכין התעקמה לזווית מאוד משונה), ברוב יאושי כבר כמעט פניתי לשכן אבל אז החלטתי חדורת רוח קרב להכניס את הכלים הכבדים למשחק, המברג והפטיש.


* אזהרה - דרושה השגחת מבוגר או לפחות אחד שמבחינה חוקית נחשב כזה.

לא אלאה אותכם יותר מדי במילים (כאילו זה לא קרה עד עכשיו) אבל בסוף היא נכנעה. או יותר נכון הובסה, פשוט פורקה לגורמים ותהלוכת הנצחון לכיוון הקערה החלה.


וזו הבלדה על מאבקי בצנצנת וכיצד ניצחתי, ככה שמעכשיו כולכם יכולים ללמוד מהניסיון העתיר שלי איך נלחמים בצנצנות**


**בספרי ההיסטוריה מתועדות מלחמות על בסיס יומיומי בצנצנות, אבל כמעט ולא נותר מידע איך להביסן.

פנקייקס ריקוטה ודובדבנים חמוצים מבוסס על מתכון של איילת הירשמן

המרכיבים:
1 כוס (140 גרם) קמח
1 כף (15 גרם) אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
70 גרם חמאה
3 ביצים
4 כפות סוכר דמררה גדושות
1 מכל (250 מ"ל) גבינת ריקוטה טרייה
1/2 כוס חלב
1 כפית תמצית ווניל
1 כוס דובדבנים חמוצים מסוננים

אופן ההכנה:
מנפים לקערה קמח, אבקת אפייה ומלח.  מערבבים קלות.
ממיסים את החמאה בקערה בינונית במיקרוגל, מצננים כמה שניות. טורפים את הביצים במזלג, זו אחר זו, לתוך החמאה החמה. מוסיפים את הסוכר, גבינת הריקוטה, תמצית הווניל והחלב וטורפים קלות בלבד במטרפה ידנית.
יוצקים את בלילת הביצים והריקוטה לתערובת הקמח ומערבבים, אני מעדיפה במרית, אבל אפשר גם במטרה במספר תנועות בלבד,  אם נשארים גושי קמח קטנים לא נורא, הם ייספגו עצמאית.  מוסיפים את הדובדבנים ומערבבים מעט כדי לפזר אותם בתוך הבלילה.

מחממים מחבת טפלון שממיסים לתוכה מעט חמאה או מרססים בספריי שמן. יוצקים כחצי מצקת מהבלילה למחבת החמה, ומטים קצת לצדדים, כדי שתתפזר במחבת באופן שווה, ויתקבל פנקייק אחד גדול.  לחלופין, לטיגון פנקייקס קטנים, מניחים כפות מהבלילה במחבת, במרווחים שווים, ככל שהמקום מאפשר.
כעבור דקה-שתיים, או כאשר מופיעות על הפנקייק בועות קטנות, גם אם הבלילה עדיין לא התייבשה מהצד העליון, הופכים אותו ומטגנים עוד 30 שניות. מוציאים. ממשיכים לטגן כך באותו אופן את שאר הבלילה.

ההגשה - את זה אני משאירה לכם.  אפשר להגיש עם מייפל וחמאה, לאכול אותם א-לה נטורל או אם אתם מספיק נועזים, להכין רוטב בלסמי דובדבן מהנוזל שנשאר (בסיר קטן לשים את הנוזל, 4 כפות סוכר חום, 3 כפות חומץ בלסמי משובח ולצמצם כרבע שעה על אש קטנה עד שמסמיך) ולהגיש איתו את הפנקייקים.


נ.ב. - מתנצלת מראש על איכות התמונות, הן צולמו בחיפזון.

תגובות