על חתונה אחת, שני בקבוקי בייליס והרבה מאוד גינס

חודש לפני.... (תדמיינו שהמסך עכשיו מתעוות לפלאשבק הכרחי להבנת העלילה)...
היי פן, איימי רוצה לדעת אם תהיי מוכנה להכין את עוגת החתונה שלה?
מי אני, כן מסתבר שאני.  זה היה נוסח ההודעה שקיבלתי לפני כחודש.  בעצם זה התחיל יום לפני עם ההודעה, הי פן רק שתדעי שהנסיכה ואת צריכות להיות נוכחות בחתונה שתיערך ב-22/12.  החתונה של איימי (אחותה למחצה של הנסיכה).


יום אחרי זה כמובן הגיעה ההודעה שהדהימה אותי.  מסתבר שהכלה המיועדת ראתה תמונות שהעליתי בפייסבוק וביקשה מאביה לשאול אותי, במקרה הכי גרוע הייתי יורה בשליח.  לקח לי בדיוק 24 שעות פלוס כמה התייעצויות להחליט שאני הולכת לעשות את זה.  וואו, פרט חשוב ביותר ששכחתי להזכיר חוץ מזה שאין לי שום נסיון בהכנת עוגות חתונה, החתונה מתקיימת באנגליה, ויש לי 24 שעות להכין אותה מרגע נחיתתי שם.  לא רק סיכון מבחינת הזמן אלא גם שימוש בחומרים ובתנור לא מוכרים כפי שטרחה לציין מישהי.

מאותו רגע חומר הקריאה היחיד שלי היה עוגות חתונה, בלילות, מילויים וציפויים, והנדסת עוגות, כן בחיי, הנדסת עוגות.  מרתה סטיוארט הפכה להיות חומר קריאה לגיטימי במיוחד, המטבח שלי הפך למעבדת ניסויים משוכללת, עוגת יום ההולדת שלי הפכה לצלחת הפטרי שלי ובני משפחתי לשפני נסיונות.  הלוואי והייתי יכולה לאפות את העוגה בארץ ולהטיס אותה איתי לשם.

שבועיים קדימה...
היי פן, קיבלנו מהורי החתן את עוגת החתונה במתנה אז אין צורך שתכיני אותה.  מצד אחד אכזבה, מצד שני אנחת הרווחה שלי נשמעה למרחקים.


חזרה להווה...
את השבוע האחרון הנסיכה ואני בילינו באנגליה כמו כל תושב בריטי מצוי.  יומיים אחרי שנחתנו נכחנו בחתונה.  הטקס נערך במשרד רישום ואז נערכה קבלת פנים עם כל הרמות הכוסית והברכות המסורתיות של אב הכלה, אב החתן, השושבין, החתן ועוד ועוד...  הבירה זרמה כמו מים החל מהשעה שתים עשרה בצהריים ועד חצות כשסיימנו לחגוג, בעצם זה קרה כמעט בכל יום ולא רק ביום החתונה, אבל לא תשמעו אותי מתלוננת.  מי שלא ראה חתן ושושבין בחצאיות סקוטיות, ולא לא בדקתי אם יש אמת בשמועה, רוקדים את הגנגם סטייל מבושמים קלות לא ראה שמחה בריטית מימיו.


כפיצוי על אי הכנת עוגת החתונה התנדבתי להכין את הקינוח לארוחת החג תוך כדי אתגור עצמי בהכנת עוגות ללא שום סוג של מיקסר.  אפיתי שתי עוגות (מצטערת אין תמונות), האחת עוגת פאדג׳ שוקולד נוטפת גנאש והשנייה את עוגת הסינמון רול מהבלוג בגרסה עגולה, שבמקום ציפוי הוספתי לה רוטב וניל.  אין מה לעשות, אי אפשר להפריד בין בריטי והקסטרד שלו!!!


כשניסיתי להגיש יומיים קודם לכן את לחם הבננות שאפיתי סתם כך (כלומר סתם כדי לא לזרוק שתי בננות בשלות למדי לזבל וכדי להעסיק את הנסיכה המשועממת), הבריטי פשוט קם בגאון והכין לו מיד קסטרד.  


חג המולד הגיע, ארוחת החג הייתה בריטית מסורתית, הודו ממולא, ירקות כתוספת.  המסורתית היה במובן שלא היה כלל תיבול.  מה יש להם לעזאזל נגד מלח?!?! מזל שהיה פלפל שחור על השולחן וחרדל אנגלי מעולה.  העיקר שהנסיכה נהנתה, נראה לי שבעיקר מפתיחת כל המתנות.


היסטריית הסיילים המטורפת לא פסחה גם על כוחותינו וכמעט כל יום יצאנו לקניות.  אני הצטיידתי בין השאר בשני ספרי אפייה כרגיל ואת שאר הזמן העברנו בצפייה בסרטי חג מולד קיטשיים, בשתייה ואכילת מאכלים מסורתיים.  לצערי הרב לא הצלחתי ללכת למשחק כדורגל למרות שהובטח לי אז כפיצוי יצאנו למסע קניות (אחת מהפעולות הכי אהובות עלי, בעצם הכי אהובה עלי) נוסף בבוקסינג דיי.

לאחר שבוע מהנה ארזנו את פקלאותנו ומזל שהצטיידתי במזוודה די ריקה מהארץ ועוד אחת שנקנתה באנגליה וגיליתי בנמל התעופה שהתברכתי בכשרון הנדיר של אריזת מזוודות בדיוק של 100 גרם פחות מאוברווייט.  מה חבל שכשרון זה התגלה כבזבוז משווע כשגיליתי בבית שאחד משני בקבוקי הבייליס שקניתי בנמל התעופה נשבר במזוודת היד שלי שחברת התעופה החליטה לשלוח ללא חיוב נוסף עם כל המזוודות והותיר אותי עם ספרי אפייה שיכורים למדי ודביקים למדי.


תאמינו לי זה לא כיף להפריד 500 עמודים של נייג׳לה אהובתי כדי ליבש אותם.

תגובות