טראפלס שוקולד לבן ולימון ו-10 דברים שלא ידעתם עלי

מוצ״ש, מאוחר, הילדה כבר ישנה.  מרגישה צורך לכתוב פוסט חדש.  יושבת, קמה, נכנסת לאינסטגרם, נכנסת לפינטרסט, נכנסת לפייסבוק, ושוב קמה והולכת לבדוק מה עם הילדה, ומתיישבת, ובוהה באייפד, ושוב אינסטגרם (נעים מאוד, קוראים לי פני ואני מכורה לאינסטגרם), ושולחת הודעה לאחי שיש עוגיות שלא יבכה שוב שאפיתי משהו ולא הודעתי לו ונגמר, ושותה כוס יין להנאתי ומנסה להחליט איזה מבין ארבעה מתכונים אני הולכת להעלות עכשיו אחרי סוף שבוע מטורף במטבח ואיך להיענות לאתגר שלירון המקסימה מטעמים שרואים מכאן הציבה בפני, אז אני מנסה ומצטרפת לחבורה הנכבדת שעשתה זאת לפניי.  10 דברים שלא ידעתם עלי ואני ממש לא בטוחה שתרצו לדעת:



1.  אני אופה, איזו הפתעה, את זה בטח כבר ידעתם.  הסיבה לכך שהתחלתי לאפות כל כך הרבה נעוצה בעובדה שלפני קצת יותר משנה וחצי הנסיכה עברה ניתוח.  בחודשיים שלפני, כתרפיה ופריקת כל המתח התחלתי לקרוא בלוגי אוכל ולאפות.  הרבה.  פעמיים - שלוש ביום.  כל יום.  ומשם הסיפור ידוע...

2.  אני לא יודעת לשרוק.  למרות שהבת שלי מתעקשת שכן, אני ממש לא יודעת לשרוק, אפילו התוכית המדברת שלנו שורקת הרבה יותר יפה ממני.  בעצם היא שורקת הרבה יותר יפה גם מאנשים שיודעים לשרוק.

3.  הבית שלנו הוא פינת חי לכל דבר.  2 כלבים, חתולה (למרות שאני אלרגית לחתולים, אני מתחככת כאן במוות כל יום מחדש), 2 דגי זהב, אוגרים, תוכית מדברת ששמה סוכר, 4 תרנגולות, תרנגול, והיד עוד נטויה.  בעבר היו כאן גם תוכונים, שפן, דג קרב ועוד.  חלקם מתו בתאונות מסתוריות.

4.  באוניברסיטה למדתי תולדות האמנות ושפה וספרות גרמנית.  פשוט כי אהבתי, לא כי יש מה לעשות עם זה.  עד היום אין לי מה לעשות עם הלימודים הללו, וגרמנית אני בכלל כבר לא זוכרת.

5.  אני מכורה לטלוויזיה, ברמות של מרתונים של סדרות בעשרים וארבע שעות.  מזל שיש לי ילדה ועבודה אחרת לא הייתי קמה מהספה עד עצם היום הזה.

6.  אני חובבת רומנים רומנטיים קיטשיים.  כן בדיוק אלו שנחשבים לסוגה הכי נחותה שיש עלי אדמות.  כן אלו שבהם בחור פוגש בחורה, בחור מתאהב בבחורה, משהו תמיד מפריד ביניהם אבל סוף טוב הכל טוב והם תמיד מתאחדים בסופו של דבר.  לא רוצה לדעת מה קורה אחר כך, אסקפיזם זה כאן!!

7.  אני מפחדת מרופאי שיניים, כל כך מפחדת שאת הטיפול האחרון שלי עברתי בהרדמה כללית.  בבדיקה הראשונה של הילדה אצל רופא שיניים כמעט התעלפתי עד שהרופא נאלץ לבקש ממני לעזוב את החדר כדי שלא תהיה לו מטופלת נוספת.

8.  עד שנולדה לי בת, ורוד לא היה צבע שקיים אצלי בפלטת הצבעים.  מאז שנולדה לי בת אני אוהבת ורוד אפילו יותר ממנה.  כבר אמרתי חובבת קיטש?!?!

9.  אני לא טיפוס של בוקר, אני מעדיפה את השעות הקטנות של הלילה.  אפילו הבת שלי מתעוררת לפניי, אותי צריך לסחוב בכח מהמיטה ולפני הקפה הראשון בכלל אין מה לדבר איתי.  כמה מפליא שאני מצליחה לקום לעבודה שמתחילה לעיתים לפני שש בבוקר.

10.  ההורים שלי משוכנעים שאני משוגעת כי אני לא מוכנה לאכול בשום כפית אחרת פרט לכפית מסויימת שלא שייכת לשום סט שיש להם, כנ״ל לגבי סכין.  עם מזלגות לעומת זאת אני לא בררנית.  אני בטוחה שאם היו מאבחנים אותי, היו מגלים איזושהי הפרעה אצלי.

אלו היו 10 דברים שלא ידעתם עלי ואני עדיין לא משוכנעת שתרצו לדעת, ועכשיו אני מעבירה את השרביט להדר ורוני, שחף וטל.  האאאא ויש גם מתכון.



טראפלס שוקולד לבן ולימון (המקור כאן עם מעט התאמות שלי)

המצרכים:
250 גרם שוקולד לבן קצוץ או מטבעות
65 גרם חמאה חתוכה לקוביות
5 כפות שמנת מתוקה
1 כפית תמצית לימון
1 כפית גרידת לימון (מגוררת דק דק)
קורט מלח
1/3 כוס אבקת סוכר לגלגול הטראפלס

אופן ההכנה:
על אמבט מים כפול או בקערה חסינה למיקרוגל המיסו שוקולד, חמאה ושמנת מתוקה.
הוסיפו את תמצית הלימון, גרידת הלימון והמלח וערבבו היטב עד שאחיד.
קררו כחמש דקות, כסו בניילון נצמד והכניסו למקרר לארבע שעות לפחות.
גרפו בעזרת כפית מהתערובת וצרו כדורים בגודל ביס על ידי גלגול בין שתי כפות הידיים.
הכניסו לרבע שעה למקרר להתייצבות.
גלגלו באבקת סוכר.
שימרו בקופסא אטומה במקרר כשבוע או בפריזר כחודשיים.



הערות והארות:
# במידה והחלטתם להשתמש במיקרוגל, היזהרו לא לשרוף את השוקולד.  עדיף להשתמש באופציית ההפשרה ולערבב כל 20 שניות עד שהתערובת נמסה.
# גלגול הטראפלס לכדורים יכול להיות קצת טריקי ותצטרכו לשטוף ידיים ולייבש אותן היטב מדי כמה כדורים.  עדיף שהידיים יהיו קרות כשאתם מגלגלים את הכדורים, כך השוקולד פחות ימס.

נ.ב. חיסלתי חצי בקבוק יין בזמן שכתבתי את הפוסט, אבל את זה שאני חובבת אלכוהול, כבר ידעתם.

תגובות

  1. פני, השם שלך כל כך מתאים לך! את מצחיקה ושנונה, ואני מאוד מתחברת לזה :)
    הטראפלס נראים מעולה - אחלה מתכון!

    השבמחק
  2. אז גם אני לא יודעת לשרוק, גם אני אופה כדי להתמודד עם המתח (מה שמעורר תהייה מה היה קורה אם החיים שלי היו נורמלים), גם אני מכורה לסדרות, וגם אני למדתי משהו באוניברסיטה שאין לי מושג מה עושים איתו. בקיצור, אני אוהבת את המשחק החדש הזה של הבלוגרים!

    השבמחק
  3. אההה קיוויתי שאני אצליח להמלט מהשרשרת בלוגרים הזאתי.
    ואת אדירה =)

    השבמחק
  4. שלב ראשון: התרגשות והרגשת מגניבות עילאית
    שלב שני: אכילת קוביית שוקולד
    שלב שלישי: לשבור את הראש על מה לכתוב
    בואו נראה מה יצא מזה... :)

    השבמחק
  5. גם אני, כמו שחף, קיוויתי שאצליח להתחמק. למעשה, ברגע ששמעתי על השרביט החביב הזה התחלתי לקושש לעצמי עשרה דברים just in case, ומקץ מספר שבועות אני עדיין עומד על אחד.
    הו, שוין, אחפש עוד 9. אבל אני אומר - אם כבר לתייג אותי במשחק שכזה, לפחות שיהיה עם שוקולד לבן. :-)

    השבמחק
  6. אולגה - תודה רבה (אני מסמיקה) ;-) הטראפלס באמת יצאו מעולים והפתיעו אפילו אותי.
    טלי - אני שמחה שמצאת קווים דמיון משותפים בינינו, למזלך לא עם הסטיות הכי גדולות שלי :-)
    שחף, רוני והדר, טל - אני מצפה בקוצר רוח לקרוא את הפוסטים שלכם. אני בטוחה שכולכם תהיו מהממים. בהצלחה :-)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה